Ad copy

תקשיבו, אני יושבת פה עכשיו ב2- בלילה, הסלון חשוך, הילדים ישנים, ואני פשוט רועדת. תכלס? אני מתביישת. אני מתביישת כי תמיד החזקתי מעצמי אישה "רצינית". אחת כזאת שלא נופלת לשטויות, שלא מאמינה לסיפורי סבתא, ובטח שלא צריכה "עזרים חיצוניים" כדי להרגיש נחשקת בבית שלה. אבל מסתבר שנגד הכימיה של הגוף אין לנו שום סיכוי. הכל התחיל לפני כמה חודשים. היינו בערב שישי אצל חברים. דפקתי הופעה, באמת. שמלה חדשה שעלתה לי הון, איפור של שעה, והבושם הכי יקר שיש לי בארון (זה שבדיוטי פרי אמרו לי שאי אפשר להתעלם ממנו). ובעלי? כל הערב הוא היה עסוק בלדבר עם חבר שלו על הריבית במשכנתא ועל המשחק של בית"ר. הרגשתי כמו עציץ יפה בפינה של הסלון שכולם עוברים לידו ולא באמת רואים. שהגענו הביתה פשוט התפרקתי.. נכנסתי למיטה, חיכיתי לאיזו מילה, למגע, למשהו שיזכיר לי שאני אישה ולא רק הנהגת של הילדים לחוגים. והוא? "לילה טוב מאמי, אני גמור מהשבוע הזה". הוא פשוט הסתובב ונרדם תוך דקה. באותו רגע משהו בי נשבר לגמרי. בכיתי בחושך, הרבה זמן שלא הרגשתי כלכך שקופה. הרגשתי שהמיניות שלי פשוט נעלמה ולא נעשה יותר סקס לעולם. הפכנו לשני שותפים לדירה שמנהלים יחד "עסק" שנקרא משפחה, אבל האש? היא כבתה מזמן. שאלתי את עצמי ,זהו? ככה יראו שאר החיים שלי? בלי הריגוש הזה של המשיכה בינך לבין גבר שלא יכול בלעדייך? ניסיתי הכל. קניתי הלבשה תחתונה במיליון שקל, שיניתי תספורת, אפילו ניסיתי ליזום בעצמי, אבל זה תמיד הרגיש מאולץ. כאילו הוא עושה לי טובה. זה הוריד לי את הביטחון לרצפה. הרגשתי זקנה, לא מושכת, ובעיקר לבד בתוך הזוגיות הזו. ואז, באיזה לילה אחד כשגללתי בטיקטוק כמו זומבית, ראיתי מישהי מדברת על "משיכה ביולוגית". היא הזכירה שם איזה בושם משהו עם פרומונים. היא הסבירה שיש ריחות שהמוח של הגבר קולט ברמה הכי בסיסית וחייתית שיש, משהו שגורם להם פשוט לרצות להיות קרובים אלייך, בלי שהם בכלל מבינים למה. תכלס? צחקתי בקול. אמרתי לעצמי "יעל, את פראיירית אם את מאמינה לשטויות האלה". אבל כל כך רציתי להרגיש שוב נחשקת, שהזמנתי. אמרתי לעצמי שמקסימום הלכו כמה שקלים. הבקבוק הגיע ביום שלישי. בקבוק מושלם באריזה דיסקרטית שהצילה אותי מהפאדיחה שבעלי יגלה מה קניתי. לפני שהוא חזר מהעבודה, שמתי שתי התזות על הצוואר. הריח היה נעים, עדין, אבל לא משהו מטורף. ואז קרה הדבר הכי הזוי בעולם. בעלי נכנס מהעבודה, הניח את המפתחות, ופשוט עצר. הוא לא אמר "היי" ולא שאל מה עם הילדים. הוא פשוט התקרב אליי, הריח אותי בצוואר, וראיתי איך האישונים שלו מתרחבים. הוא אמר לי "יעל, מה זה? את מריחה כמו... אני לא יודע להסביר, אבל אני פשוט לא יכול להתרחק ממך". בנות, הערב הזה נגמר בצורה שאני לא יכולה לפרט פה כי יחסמו אותי, אבל אני אגיד לכן את זה ככה: הביולוגיה לא משקרת. פתאום לא הייתי ה"אמא" או ״השותפה לדירה״. הייתי שוב האישה שלו. המאהבת שלו. זה החזיר לנו את האש למיטה בצורה שלא האמנתי שאפשרית אחרי כל כך הרבה שנים. הוא פשוט לא עזב אותי כל הלילה. הרגשתי שוב את הכוח הזה שיש לנו כנשים, פשוט למגנט אלינו את הגברים שלנו בלי להגיד מילה אחת. אני מרגישה שחזרתי לחיים.